להיות אדם רגיש זה דבר חיובי בדרך כלל. אבל כמו כל דבר בחיים, מינון יתר יכול להיות בעייתי ולגרום לבעיות של ביטחון עצמי שבסופו של דברי יתכן שיגיעו לטיפול פסיכולוגי.
כל מי שסובל מעודף רגישות יודע כמה לא פשוט לחיות עם התכונה הזו. היום אני מספיק בטוחה בעצמי לומר שזו לא בחירה להיות אדם רגיש מידי. זה משהו שנולדים איתו וצריך ללמוד לחיות איתו בשלום.
הינה דוגמה של מטופלת אשר סיפרה באחד המפגשים הראשונים שלנו:
כשהייתי קטנה, היו אומרים לי: "את בוחרת להיעלב" והעבירו לי את המסר שזו אשמתי שאני כל כך נפגעת. ילדה קטנה לא יכולה להבין שהיא לוקחת ללב כי היא נולדה עם מוח שיש לו חלקים עם תכונות חשמליות מסוג X ולא תכונות Y.
אנשים רגישים מידי הם בעלי עור דק, אפילו לפעמים נראה כי הם נטולי עור. אין להם מעטפת הגנה ששומרת עליהם פן יפגעו.
לפני כמה ימים קבעתי פגישה עסקית עם איש מקצוע בבית קפה . מתוך הרגישות שלי לדחייה, המחשבה שהוא שכח את הפגישה שלנו עלתה בי כבר לאחר כמה דקות של איחור. יחד עם זאת הרגעתי את עצמי שוודאי נתקע בפקקים ובוודאי בכל רגע יופיע. לאחר שעברו 10 דקות של איחור החלטתי שאני אתקשר אליו ואבדוק אם אכן שכח….. ואכן האיש היקר שכח.
הוא לא שכח אותי ולא שכח שיש לו טיפול פסיכולוגי בהוד השרון, הוא פשוט שכח לרשום את הפגישה ביומן ולכן לא הגיע. מכיוון ששמעתי בקולו צער אמיתי על הבלבול (אנשים רגישים יודעים לזהות אותנטיות וזיופים בקול) היה ברור לי שמה שקרה לא קשור בי בכלל וקבעתי איתו מועד חדש לפגישה. חשוב לי להדגיש שאנשים עם רגישות יתר נוטים לעיתים להסיק מסקנות מהר מידי ולהתנהג על פי תפיסת מציאות מעוותת. הדבר נובע כמובן ממנגנוני הגנה לא יעילים שמתפתחים בגיל צעיר.
הבעיה של האנשים שהם יותר מידי רגישים מתבטע בהמון דברים אבל פסיכוליגים מסכימים שרובם חייבים טיפול שיעזור להם לחזק את הביטחון העצמי. הטיפול עוזר בדרך כלל בכל גיל כאשר המטופל באמת מבין את הבעיה ומשתף פעולה.